A2SubCl-6-3-3-1-c2f-Other-Sets of IEC 60601-1-8 : VALIDATION by USABILITY testing is not required if each set complies with Table 3 and Table 4 (or Annex F).
But we know from Sanderson that we should not rely on these instructions.
This means that the manufacturers do not prepare their systems for the unexpected, implying that you are the first to conduct usability testing regarding sound perception.
התקן תומך
בהתאמה
לתהליכי
התפעול
המקובלים. בכך
התקן נמנע
מסיכונים
הכרוכים
בשינויים דרסטיים, שאת
תוצאותיהם
קשה להעריך
מראש, ומקשיי
הסתגלות של
המשתמשים
לאופני תפעול
חדשים. למרות
זאת, התקן
אינו נמנע
מהצעת שינויים
משמעותיים
במאפיינים
מסויימים, כגון, מבנה
הרמוני של
צלילי התרעה
ותהליכי
איתחול. בנושאים
מסויימים, נראה
לי שהשינויים
המוצעים
מחטיאים את
מטרתם. התקן
כולל
איזכורים
לגבי קשיים של
מחבריו להגיע
לקונצנזוס
לנוגע
לתהליכי
תפעול. התוצאה
היא מערכת
המלצות
מורכבת,
שמיועדת
לענות למגוון
של שיקולים
ומצבים. ההמלצה
שלי היא לחפש
את המכנה
המשותף הנמוך,
ולהגדיר
תהליכים
פשוטים ביותר
העונים על
הבעיות
המוצגות בתקן.
בנושאים
מסויימים,
כגון, בנושא
ההשהיות, בעיקר
במערכות
מבוזרות, התקן
מקבל על עצמו
להתפשר שלא
לצורך
בהיבטים של
שימושיות. אין
לתקנן את המגבלות
של ציוד קיים.
יש לתקנן את
הדרישות על פי
מגבלות
המשתמשים,
כאשר הם
פועלים להצלת
חיי החולים.
התקן מכתיב הנחיות מיותרות בתחום מבנה ההתרעה, שחוסמות בפני היצרנים את האפשרות להציג פתרונות טובים בתחום השמע. דוגמאות: 6-3-3-1-a-Priority-Encoding.htm
התקן
מייחס חשיבות
רבה לאמצעים
עתידיים, שיאפשרו
שיפורים
משמעותיים
באיכות
ההתרעות. הנסיון
מראה שמרבית
התחזיות לגבי
ישימות
טכנולוגיות
עתידיות אינן
מתאמתות,
ושזמן המימוש
של תחזיות
שמתאמתות הוא
של עשרות
שנים. בנוסף,
שינויים
טכנולוגיים
משמעותיים
אינם חזויים
מראש, אלא הם
תוצאה של
ניצול
הזדמנות
טכנולוגית,
והישומים שלהם
אינם תמיד
צפויים מראש.
לפיכך, ההמלצה
שלי היא שהתקן
ידון ויתחשב
בטכנולוגיות
זמינות בלבד.
התקן מתפשר
בנושא מגבלות
של
אלגוריתמים
על חשבון שימושיות.
ההמלצה שלי
היא להכפיף את
הדרישות
מהאלגוריתמים
לצרכי המשתמש,
ולא להפך.
התקן כולל
הנחיות, וגם
הסברים לגבי
ההנחיות הללו
(בנספח A) אבל
אינו כולל
הצגה של
התרחישים
ותהליכי ההפעלה
בתרחישים אלו.
הבעיה היא
שמרבית
ההנחיות הן
נכונות
לתרחישים
מסויימים,
ואינן נכונות לתרחישים
אחרים. במקום
להציג את
ההנחיות
בקונטקסט של
תרחישים, התקן
מציג
הסתייגויות
מההנחיות,
ולקורא שאמור
ליישם את התקן
חסר המידע
הנחוץ על מנת
להחליט אם
הנחיה
ספציפית היא
רלבנטית
למוצר המסוים,
ואם כן, באילו
מצבים. הדרך
לפתור בעיה זו
היא על ידי
הצגת ההנחיות
במבנה של
תרחישים ותהליכי
הפעלה.
התקן מבסס
את הבדיקות
לאישור ציוד
התרעה על
בחינה בלתי
פורמלית (Inspection).
בחינה כזו
אינה מוגדרת
כהלכה,
ומאפשרת אישור
ציוד שאינו
ראוי לאישור.
דרך בחינה נוספת שהתקן מגדיר היא על ידי
מדידה (לדוגמא, של עוצמת האות), אבל התקן אינו מסביר מה עושים עם תוצאות המדידה.
דוגמאות:
הדרך הראויה
לאישור ציוד
היא בדיקות
פונקציונליות
ובדיקות שימושיות.
בדיקות
השימושיות
המקובלות
בתעשיה אינן
מתאימות
לישומים
ממוקדי
בטיחות, מכיוון
שסביבת
העבודה
במעבדת
שימושיות
אינה מדמה את
המציאות בהיבטים
של מיקוד קשב
בשעת חירום.
יתכן שבמעבדה
המשתמשים
מסוגלים לשים
לב להתרעות
מסויימות, אבל
במצבים
אמיתיים
המשתמשים
יהיו עסוקים
מדי ויתעלמו
מההתרעות.
בדיקות
השימושיות
המתאימות
לציוד התרעה
הן בסביבת
עבודה אמיתית
בלבד.
כדוגמא,
נניח שהתקן
ממליץ על
הפעלה שקטה של
מכשירי ניטור,
ועל מנגנון
לאיתור תקלות
בהתרעה הקולית
במצב זה.
מיצוב התקן
כלפי היצרנים
לא יביא
לשינוי הרצוי
בתעשיה. כדי
לגרום
ליצרנים לפעול
על פי התקן,
צריך לכוון את
התקן ללקוחות:
מנהלי
המחלקות
הרוכשות את הציוד.