לפני הקשה
על מקש המקלדת, המשתמש
צריך לדעת
כיצד ההקשה
תשפיע על הטקסט: היכן
יופיע התו הבא על גבי המסך, ואיזה תו יופיע, או מהיכן ימחק
התו הבא.
אמצעי ההתמצאות הזמינים למשתמש
כוללים את הסמן וכן אינדיקציות לכיווניות ולשפה ברמת
הפיסקה וברמת
הקונטקסט. בשימוש
באמצעים אלו המשתמש חווה
שתי בעיות
עיקריות:
א. בעיות התמצאות במשתנים: המשתמש צריך
להיות מודע
למשתנים ולתלות
ההדדית ביניהם, ולעקוב אחריהם
באופן שוטף
תוך כדי ההקלדה. המשמעות היא שהמשתמש נאלץ להקדיש
תשומת לב למצב המשתנים, על חשבון
משימת העריכה.
ב. הטעיות: האינדיקציות השונות
נותנות לעתים
חיווי מטעה
לגבי התגובה
ללחיצה. המשמעות היא שהמשתמש נאלץ לבדוק
את עצמו
לאחר כל פעולה, ולנסות
מגוון של פעולות אפשריות במקרה שהתגובה אינה תואמת
את כוונתו.
הבעיות הללו
גורמות לעומס
מנטאלי ולירידה בביצועי המשתמש.