סיכום ההערות של אבי

תיאור הבעייתיות במערכות התרעה

התקן מתאר היטב מגוון של בעיות שכיחות במערכות התרעה מקובלות.

בהשוואה של התקן לרשימת התרחישים שהצגתי בפני הוועדה, מצאתי שהוא מתייחס כמעט לכל אופני הכשל. יתכן שאופני הכשל אליהם התקן אינו מתייחס אינם רלבנטיים. למשל, האם קיימת אפשרות לבלבול בין התרעה לגבי סיכון לחולה לבין התרעה של מכשיר גילוי עשן?

קהל היעד

התקן מופנה בעיקר כלפי יצרני הציוד. יצרני הציוד אינם נתבעים במקרה של רשלנות רפואית, ולכן הם נוטים להתרשל בנושאים של מניעת עומס יתר מהצוות הרפואי בגין התרעות שווא, תפיסת דרגת החומרה ועוד. מכיוון שהתקן נמנע במקרים רבים מהנחיות מפורשות, התקן משאיר פתח ליצרני הציוד להתרשלות בנושאים הללו. לדעתי, התקן בו אנחנו צריכים להתמקד צריך לפנות אל מנהלי מחלקות בבתי חולים, על מנת שיהיו מודעים לסיכונים שהם נוטלים בכך שהם נותנים את אמונם בציוד אותו הם מתכוונים לרכוש. כמו כן, ברור שיצרני הציוד יהיו מודעים לתקן המפונה אל מנהלי המחלקות, ויתיחסו אליו ברצינות הראויה. במקרה של ציוד ביתי, התקן צריך להחמיר ולחייב את היצרנים בנושאים הבעייתיים.

הערכת איכות הפתרונות

בגלל טעות בהגדרת תפקידי ערוץ השמע והחזותי, התקן מעמיס על ערוץ השמע מידע רב מדי. בנסיון לכסות מגוון של מצבים, התקן נסחף לתהליכי תפעול מורכבים מדי. חסרה בתקן הנחיה כיצד לכייל את ערכי הסף להתרעות. התקן כולל התייחסות מפורטת למצבים של טעויות משתמש נפוצות, אבל אינו מיישם עקרונות מתחום השימושיות להתמודד עם מצבים אלו.

אבטחת איכות ציוד ההתרעה

יש מקום לשיפורים במספר היבטים של אבטחת איכות הציוד נשוא התקן, כולל, אופן ההתאמה לתהליכי תפעול מקובלים ולציוד קיים, המנעות מעיסוק בטכנולוגיות עתידיות, תהליכי אישור תקן לציוד חדש והעברת נטל האחריות למניעת טעויות משתמש ליצרן הציוד.

קריאות התקן

התקן כתוב וערוך באופן בלתי קריא. צריך לקרוא את כל התקן שלש פעמים עד שמבינים מה כתוב בו. קיים טשטוש גבולות בין תיאור מצב קיים לבין ההנחיות ליצרנים וללקוחות. כדאי להציג את התקן אופן אינטרקאטיבי על בסיס טכנולוגית ההיפרטקסט, ומומלץ לפתח תכנת הדמיה להמחשת תהליכי התפעול.

לסיכום

לדעתי, התקן אינו ראוי לשימוש כפי שהוא, גם לא בליווי הערות והסתייגויות. יש לכתוב ולערוך אותו מחדש, תוך התחשבות בשיקולים לעיל.