המודל
המוצע כאן
כולל שכפול
הטקסט במהלך
העריכה
ואגירתו בשני
חוצצים
נפרדים,
בכיווניות חזותית
ובכיווניות
כרונולוגית,
כמתואר בתרשים
הבא:
המודל
המוצע כאן
שונה מהמודל
שהוצג במסמך
הקודם בכך
שהוא מתייחס
לא רק אל הממשק
למשתמש כי אם
גם אל התקשורת
בין הישומים
השונים במחשב,
ובין מחשבים.
מרכיבי המודל
והתהליכים
מתוארים להלן:
החוצץ
הכרונולוגי
משמש לאגירת
הטקסט באופן כרונולוגי,
כלומר, על פי
סדר הכנסת
התווים בהקלדה
מסודרת. החוצץ
הכרונולוגי
משמש כתווך לאינטראקציה
עם ישומים
אחרים במערכת.
החוצץ
החזותי משמש
לאגירת עותק
של הטקסט בסדר
תוים כפי שהוא
נראה על גבי
המסך. החוצץ
החזותי משמש
לאינטראקציה
עם המשתמש.
פקודות המשתמש
לגבי הזזת
הסמן, סימון
קטע, הכנסת תוים
ומחיקתם,
נעשים ישירות,
על פי עקרונות
השימושיות
בעריכת
טקסטים.
תהליך
הנירמול משמש
להמרת הטקסט
מהחוצץ החזותי
לחוצץ
הכרונולוגי.
ישום תהליך זה
מבטיח שהיצוג
בחוצץ
הכרונולוגי
הוא חד משמעי,
ושהוא תואם את
כוונתו של
המשתמש.
בתהליך
הרה-ארגון
הטקסט מתורגם
מהחוצץ
הכרונולוגי
לחוצץ התצוגה.
תהליך זה תואם
את התהליך
המתואר בסעיף
9.2 בת"י 1489, שנקרא
כיום
"האלגוריתם
של יוניקוד".
בכל
פעולה של
המשתמש
שעלולה לחייב
שינוי בתצוגה
(כתוצאה
מהוספה או
גריעת תוים או
כתוצאה משינוי
גודל החלון),
הטקסט מתורגם
בתהליך
הנירמול
מהיצוג החזותי
ליצוג
הכרונולוגי,
ומתורגם חזרה
(על פי האלגוריתם
של יוניקוד)
לפורמט היצוג.
התרגום בתהליך
הנירמול
מבטיח
חד-משמעות של
היצוג הכרונולוגי.
התרגום חזרה
משמש לארגון
התצוגה מחדש
בסדר חזותי,
כאשר השורות
של השפה
המשנית נשברות
על פי ציפיות
המשתמש, באופן
שסוף משפט בשפה
המשנית מופיע
בשורה חדשה
בהמשך לתחילת
המשפט.
להמשך
בדיקת
הישימות, קיים
צורך להכין
רשימה של מצבי
טקסט לבדיקה,
ולבחון האם
ניתן להסתפק בפיענוח
המשתמע (ללא
צורך בהוספת
תוי בקרה) עבור
כל מצבי
הבדיקה.