הבסיס המחקרי

מודל האינטראקציה בעריכת טקסטים נגזר ממודל פעילות פסיכו-מוטורית בתהליכים מורכבים, שקיבל תוקף במספר מחקרים בנושא אינטראקצית אדם-מכונה (Card et al., 1980). על פי מודל זה, פעילות המשתמש משנה את אופיה עם הנסיון: ממצב של פעילות ברמת הפעולה הבודדת בשלב ההתנסות הראשונית, למצב של פעילות במקטעים בשלב רכישת המיומנות.

בשלב ההתנסות הראשונית

בשלב זה פעילות המשתמש מכוונת ללימוד אופן התנהגות המערכת. הלימוד מבוסס איטרציות של ניסוי וטעיה, כאשר המשתמש בוחן את תגובת המערכת לכל פעולה אותה הוא מנסה. ביצועי המשתמש הם ירודים בשלב זה, מכיוון שתהליך הבחינה צורך זמן ומשאבים מנטאליים. במקרה של תגובה שאינה הולמת את ציפיות המשתמש, הוא נאלץ לנסות ולבחון את תגובת המערכת לפעולות חליפיות.

בשלב רכישת המיומנות

בשלב זה פעילות המשתמש היא במקטעים, כאשר הפעילות בכל מקטע כוללת שלשה שלבים: הכנה מנטאלית, פעילות מוטורית רציפה והערכת התוצאות. בתום המקטע קיימת אתנחתא לקראת המקטע הבא.

בשלב ההכנה המנטאלית, המשתמש מכין את התוכנית אותה הוא מתכוון לבצע בשלב הבא. התכנון מורכב מאיטרציות מנטאליות, כולל בחירה מתוך מגוון של פעילויות מוטוריות אפשריות, הערכת הסיבוכיות שלהן והיכולת שלו לבצע אותן ברצף, חלוקת פעילות ארוכה למקטעים והערכתן מחדש וכד'. שלב זה מסתיים בהחלטה על תכנית, הכוללת סדרה של פעולות מוטוריות, אותן ניתן לבצע במהירות מירבית.

בשלב הפעילות המוטורית הרציפה, המשתמש "משדר" את המקטע אל המערכת, כלומר, הוא מבצע את סדרת הפעולות תוך ויתור על בחינה שיטתית של תגובת המערכת. כשהמשתמש הוא מיומן, הוא פועל אוטומטית. המשאבים המנטאליים בשלב זה ממוקדים במעקב אחר התאמת הפעילות המוטורית לתכנית. בשלב רכישת המיומנות, המשתמש מקצה משאבים המנטאליים גם לדגימה של תגובת המערכת.

בשלב הערכת התוצאות, המשתמש בוחן את מצב המערכת ומעריך את הצלחת הפעילות המוטורית, לקראת ההחלטה לגבי המקטע הבא.

בדרך כלל, קצב רכישת המיומנויות השונות בביצוע במערכת אינו אחיד, והוא תלוי בשכיחות השימוש בתהליכים השונים. למשל, המיומנות בהדגשת קטעי טקסט נרכשת בדרך כלל בשלב מאוחר יותר לעומת המיומנות בהכנסת טקסט או מחיקתו.