רקע

בעיית השימושיות בעריכת טקסטים דו-כיווניים מוכרת היטב לכל מי שהתנסה בכתיבת עברית במחשב. הבעיה צצה אפילו במצבים פשוטים, כגון, כתיבת שורת טקסט שמשולבים בה מספרים, עם סימני הפרדה (פיסוק או רווח) ביניהם. הבעיה חמורה יותר כשמשלבים בטקסט גם אותיות, מלים ופסקאות בשפות לועזיות, ועל כך ניתן למצוא מספר רב של מאמרים ( לדוגמא, רוזן, 1996; רשתי, 1997). מספר מאמרים מציינים שהבעיה חמורה עוד יותר למי שמנסה לכתוב ערבית משולבת בשפות לועזיות.

עיקר המאמץ לשיפור השימושיות מתמקד כיום באופן יצוג הטקסט בזכרון המחשב ובאלגוריתם לתרגום מהזכרון למסך המחשב. בהקשר זה העיסוק בספרות ובתקינה הוא בשלש שיטות יצוג: חזותי (visual), מפורש (explicit) ומשתמע\ לוגי (implicit/ logic). רשימת קישורים למאמרים ברשת. מעט מאמץ הושקע בנושא הגדרת הדרישות מהממשק למשתמש. לדוגמא, הוועדה הטכנית 2109 לתקינה לישומים דו-לשוניים בתוכנה ובאינטרנט הגדירה, בין השאר, את התקן ת"י 5194 - קווים מנחים למישק משתמש לוגי ליישומי עריכת טקסט דו-כיווני מאוגוסט 2002. התקן הוגדר על ידי אנשי מקצוע בתחום התוכנה, תוך התחשבות במגבלות הרבות הכרוכות בתואמות עם מגוון של סטנדרטים ומערכות הפעלה לדורותיהם, ובהשלכות של ישום התקן על פיתוח תוכנות עריכה עבור מערכות ההפעלה. בפועל, התקן מיושם כיום באופן חלקי, בעיקר מכיוון שהדרישה לתמיכה בדו-כיווניות אינה בעדיפות גבוהה בעולם המערבי.

הקושי של המשתמש בישומים דו כיווניים נובע לא רק ממגבלות טכניות, אלא גם מטעויות באופן ההתחשבות במגבלות של המשתמש, קרי, בגורמי אנוש, קרי, שימושיות. בעיה מרכזית בשימושיות של תוכנות ואתרי אינטרנט בעברית היא התנהגות של התוכנות שנראית למשתמש בלתי עקבית, גם בתוך הישום וגם מעבר לישומים השונים. סיבה עיקרית לחוסר העיקביות מעבר לישומים הינה חוסר התמצאות של המפתחים בעקרונות בסיסיים מהתחום של מניעה ותיקון טעויות משתמש. ככלל, מפתחי תוכנה נוטים להטיל על המשתמש את האחריות לפתור בעיות אותן הם אינם מצליחים להגדיר (Bainbridge, 1983), ואחר כך להטיל את האחריות לכשלון על המשתמש, בכך שאינו מכיר את דרך הפעולה של המערכת. העקרון הבסיסי באבטחת שימושיות הוא שהמפתח צריך להכיר את אופן הפעולה של המשתמש, ולהגדיר את הדרישות מממשק ההפעלה תוך התחשבות במגבלות של המשתמש (Norman, 1986).

לאחרונה הוקמה במסגרת וועדת האיכות הוועדה הטכנית לשימושיות 1817 ששמה לה למטרה להציע למפתחים דרך כיצד לשפר את השימושיות בהיבטיה השונים (על הוועדה הטכנית לשימושיות, מטרותיה ודרך פעולתה ניתן לעיין באתר הבלתי רשמי של תקני השימושיות (http://www.standards.har-el.com/ ). כתוצאה מכך, כיום אנחנו נמצאים במצב בו ניתן להגדיר ממשק משתמש שמאפשר עריכת טקסטים דו-כיווניים בנוחות. ב-5 בנובמבר ש"ז הצגתי בפני הוועדה את עמדתי שניתן לשפר את השימושיות של עריכת טקסטים דו-כיווניים על ידי התחשבות מקצועים בגורמי אנוש, תוך ישום עקרונות ושיטות מהנדסת שימושיות. בפגישה זו הוחלט על שיתוף פעולה בין שתי הוועדות שמטרתה להתאים את התקן לדרישות לשימושיות. במסגרת שיתוף הפעולה תעביר וועדה 1817 אל וועדה 2109 את המלצותיה לשיפור השימושיות בתקן, ותציע דרך לבחון את ההצעות בתהליך של בדיקות שימושיות.