ההנחה
היא שהתקינה
צריכה לשמש
לשתי מטרות:
א. מהימנות
בהעברת
טקסטים בין
ישומים,
במשמעות שסדר
האותיות נשמר
כשמעתיקים
קטע טקסט
דו-כיווני
מישום אחד
למשנהו
ב. אבטחת
שימושיות,
במשמעות
שהוגדרה
במסמך מה-14 בנובמבר.
ניתן
להבטיח
מהימנות
בהעברת
טקסטים בשתי
דרכים:
דרך א',
שהיתה הדרך
המומלצת עד
כה, היא על ידי
העברת
הטקסטים
בפורמט
(כרונו)לוגי,
ועל ידי תקינה
של האלגוריתם
של יוניקוד.
המגרעות של
דרך זו היא
שקיים קושי
לוודא
שהאלגוריתם
עונה על הציפיות
בכל התנאים,
וכן לבדוק
שמפתחי הישומים
מימשו את
האלגוריתם
ובדקו אותו
בכל התנאים.
דרך ב',
עליה אני
ממליץ כאן,
היא על ידי
העברת הטקסטים
בפורמט
החזותי. בדרך
זו, המהימנות
הינה אינהרנטית
למודל, שמסתמך
על אחידות
בסדר התוים
הנראה לעין.