עדכון 20 נובמבר 2009  - מדריך להערכת תקני שמישות  -ו"ט 1817 לשמישות של מכון התקנים

רמת הפירוט

התקן המצוי מבקש להיות כללי, בעל תוקף למגוון של מקרים ומצבים. הבעיה היא שלמקרים שונים ולמצבים שונים, נדרשים הנחיות שונות. כדי שהתקן יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות ספציפי. תקנים רבים נמנעים מהנחיות ספציפיות, ולכן הם אינם אפקטיבים. לדוגמא, אם בחדר ניתוח עדיף שההתרעה תהיה חזותית, ואילו בחדר מיון עדיף שההתרעה תהיה קולית, התקן בנושא התרעות שמתיימר להיות תקף לשני המצבים, נמנע מהנחיה לגבי בחירת ערוץ ההתרעה. ציוד התרעה שמיועד לשני סוגי השימוש יאפשר למשתמש לבחור את אופן ההתרעה המתאים לו, ואפשרות הבחירה היא מקור לטעויות.

ככלל, במקרה שהתקן מתיימר להתייחס את מצבים שונים, הוא צריך לציין את המצבים, ולפרט את הדרישות מהמערכת או השירות באופן ספציפי למצבים השונים.

תת פירוט של מצבי ההפעלה

מצבי ההפעלה אינם זהים ביישומים השונים של התקן. התקן המצוי מנסה להיות כללי, להתאים למגוון של מצבי הפעלה שונים, על ידי הבאת המצבים למכנה משותף מינימאלי, שאינו מייצג את המצבים במציאות.

ככלל, בכדי להבטיח את שמישות המערכת או השירות, התקן צריך לפרט את המצבים המציאותיים בישומים הספציפיים.

תת פירוט של תפקידי המשתמש

תפקידי המשתמש אינם זהים ביישומים השונים של התקן. התקן המצוי מנסה להיות כללי, להתאים למגוון של תפקידי משתמש, על ידי הבאת תפקידי המשתמש למכנה משותף מינימאלי, שאינו מייצג את מגוון התפקידים בפועל.

ככלל, בכדי להבטיח את שמישות המערכת או השירות, התקן צריך לפרט את תפקידי המשתמש בישומים הספציפיים.

תת פירוט של מצבי הסיכון

מצבי הסיכון אינם זהים בישומים השונים של התקן. התקן המצוי מנסה להיות כללי, להתאים למגוון של מצבי סיכון, על ידי הבאת מצבי הסיכון למכנה משותף מינימלי, שאינו מייצג את מגוון מצבי הסיכון.

ככלל, בכדי להבטיח את שמישות המערכות או השירות, התקן צריך לפרט את מצבי הסיכון בישומים הספציפיים.

בחירת שיטת המיצוב

במקרים רבים ניתן להגדיר קבוצות של יישומים, ועבור הקבוצות הללו להגדיר פרופיל של מאפייני מצב, תפקיד וסיכונים. למשל, ניתן להגדיר פרופיל של התרעות בבית, בחדר ניתוח, בחדר טיפול נמרץ וכיו"ב. הפרופיל מגדיר מאפיינים שמתארים את דרך ההפעלה הטובה ביותר עבור קבוצת היישומים. היצרן יכול לממש את הפרופיל במספר אופנים:

· על ידי יצור גרסא נפרדת לכל פרופיל

· על ידי יצור גרסא אחידה, כאשר המשתמש הוא זה שאחראי להגדיר ולדאוג לשימור המאפיינים על פי הישום הספציפי

השיטה הראשונה מתאימה ליישומים בהם ניתן להגדיר פרופילים, והיא בטוחה יותר בשימוש, אבל גם יקרה יותר מבחינת היצרן. מימוש בשיטה השנייה הינו רגיש לטעויות אתחול, אבל השיטה השנייה מתאימה ליישומים שאינם מתאימים לאף פרופיל.

ככלל, בכדי להבטיח התאמה לדרישות הבטיחות, התקן צריך להגדיר קבוצות של יישומים אופייניים, לחייב את היצרן למנוע טעויות איתחול וטעויות של מעבר בלתי רצוני בין גרסאות, ולהוכיח את יכולת מניעת טעויות האתחול בניסויים.