אופן התגובה
ללחיצה על מקש תלוי בערכים של מספר משתני כיווניות ושפה. משתני הכיווניות והשפה
להם צריך המשתמש להיות מודע במהלך ההקלדה מתייחסים לרמת הפיסקה ולנקודת העבודה,
והם כוללים את כיווניות הפיסקה, כיוון יישור הפיסקה, הכיווניות והשפה בנקודת
העבודה. התקן אינו מגדיר את האינדיקציות שמאפשרות למשתמש לעקוב אחר משתני
הכיווניות, ומעניק למתכנן הישום את חופש הפעולה להוסיף אינדיקציות אלה כאוות נפשו.
בפועל, הישומים השונים מגדירים את האינדיקציות הדרושות באופן חלקי בלבד, כך
שהמשתמש נאלץ לעבוד בשיטת הניסוי והטעיה.
לדוגמא,
המשתמש רוצה לכתוב:
אני משתמש בתוכנת Word
לעריכת תמלילים דו-כיווניים.
המשתמש מקליד
שלש מלים ראשונות בעברית ומוסיף רווח, אח"כ עובר לאנגלית, הכיווניות מתחלפת
בהתאם, והמשתמש מוסיף את המילה Word ואחריה את
התו רווח. תו זה נוסף מימין למלה, כי ההגיון של המפתחים אומר שהמשתמש כנראה התכוון
להקליד מלה נוספת באנגלית. בכדי להמשיך בעברית, המשתמש היה אמור לעבור לעברית לפני
ההקלדה על מקש רווח.