רקע

ב-5 בנובמבר ש"ז הצגתי בפני הוועדה את עמדתי שניתן לשפר את השימושיות של עריכת טקסטים דו-כיווניים על ידי התחשבות מקצועית בגורמי אנוש, תוך ישום עקרונות ושיטות מהנדסת שימושיות. בפגישה זו הוחלט על שיתוף פעולה בין שתי הוועדות שמטרתה להתאים את התקן לדרישות לשימושיות. כמו כן הוחלט כי במסגרת שיתוף הפעולה תעביר וועדה 1817 אל וועדה 2109 את המלצותיה לשיפור השימושיות בתקן, ותציע דרך לבחון את ההצעות בתהליך של בדיקות שימושיות.

ב-14 בנובמבר הצגתי בפני שתי הוועדות מסמך טיוטא להערות, בו ניתחתי את בעיית השימושיות בישומי תוכנה המבוססים עם התקן הקיים
(http://www.standards.har-el.com/Projects/BiDi/StdBidirectionalMultilingual-Draft0.doc ). כמו כן הצגתי במסמך זה את עיקרי הדרישות לשימושיות של עורכי טקסטים דו כיווניים. בנוסף, הפצתי את המסמך לעיונם ולהתייחסותם של חברי ארגון מומחי השימושיות בישראל. התגובות שקיבלתי היו של הסכמה לתוכן המסמך, ולכן יש לצפות שוועדה 1817 תאשר אותו כשתדרש לכך.

ת"י 1489 מגדיר שלש שיטות יצוג של טקסט דו כיווני: חזותי (visual), מפורש (explicit) ומשתמע\ לוגי (implicit/ logic). התקן ממליץ, אך אינו מחייב, ישום שיטה המשלבת יצוג מפורש עם היצוג המשתמע. לקראת ישיבת וועדה 2109 בנושא עדכון ת"י 1489 – טכנולוגית מידע: ארכיטקטורה למימוש השפה העברית במערכות תקשורת ומחשבים (תקשוב), שהתקיימה ב-12 בדצמבר, הצגתי ב-10 בדצמבר מסמך הערות לסעיפים 9-10 של התקן, בו טענתי כי המודל של סעיף 9 אינו עונה על דרישות השימושיות, וכן הצעתי לשפר ולהרחיב את רשימת העקרונות הארגונומיים שבסעיף 10.