הערכת איכות הפתרונות

איכות צלילי ההתרעה

הפתרונות בתקן לוקחים בחשבון גורמים חשובים לגבי הרכב התדרים, שמאפשר שמיעה ממרחקים, מאפשר איתור מהיר של כיוון מקור ההתרעה, מתחשב במגבלות תדרי השמע של אוכלוסיה מבוגרת ועוד. לעומת זאת, הגדרת צלילי ההתרעה לוקה במבנה ההרמוני, שאינו מותאם להשגת אפקט של התרעה.

מגוון צלילי ההתרעה

התקן מתיימר לאפשר למשתמש לזהות את שמונה קטגוריות של גורמי סיכון על סמך מאפייני צליל. מהספרות אנחנו יודעים שמשתמשים אינם מסוגלים לזהות מספר כה רב של גורמי סיכון על סמך מאפייני צליל. יתכן שבפרקטיקה, לחולה מחברים מכשירים מ-2-3 קטגוריות בלבד, ואז אולי מגוון הצלילים יכול היה להתאים, אבל התקן אינו מנתח את ההרכבים האופייניים של מכשירי התרעה בפרקטיקה

הקצאת תפקידים בין ערוצי הקלט של המשתמש

לדעתי, התקן טועה בכך שהוא מטיל את תפקיד זיהוי גורם הסיכון על ערוץ השמע. בכך הוא מעמיס את ערוץ השמע בעודף מידע, על חשבון התפקיד העיקרי של ערוץ זה, ליידע את המשתמש לגבי רמת הסיכון של החולה. לדעתי, ניתן להעביר את תפקיד זיהוי גורם הסיכון לערוץ החוזי, למשל, על ידי נורית מהבהבת שבולטת בחלקו העליון של מכשיר המדידה (דוגמא נורית רכב חירום). המשתמש פועל בשני שלבים: בשלב הראשון, ערוץ השמע משמש לתפיסת קיום הארוע, דרגת חומרתו והכיוון ממנו מגיעה ההתרעה. בשלב השני, המשתמש מביט לכיוון ממנו מגיעה ההתרעה ומזהה מיידית את המכשיר גורם ההתרעה. התהליך הדו-שלבי נמשך שתי שניות בסך הכל.

השתקת ההתרעה

התקן מניח ארבעה סוגים של השתקה: Alarm Off, Alarm Pause, Audio Off, Audio Pause. המשתמש נדרש להכיר את כל הקומבינציות והניואנסים של ההבדלים באופן האינטראקציה, וזאת כאשר הוא בלחץ זמן ובלחץ תפקיד, כאשר כל משאבי הקשב שלו משועבדים להצלת החולה. דרישה זו אינה מתקבלת על הדעת. יותר מתקבל על הדעת זה שלכל מכשיר יש רק מצב השתקה אחד שנקבע מראש על ידי היצרן ו-או על ידי מנהלי המחלקות, והמשתמש יודע על כפתור אחד שישמש להשתקה.

תהליך הכיול

התקן אינו מנחה כיצד המשתמש אמור לקבוע את ערכי הסף באופן שימנע שיפחית את רמת התרעות השווא מבלי לגרום לסיכון גבוה של החמצות.

אפיון האינטראקציה

התקן כולל הנחיות, וגם הסברים לגבי ההנחיות הללו (בנספח A) אבל אינו כולל הצגה של התרחישים ותהליכי ההפעלה בתרחישים אלו. הבעיה היא שמרבית ההנחיות הן נכונות לתרחישים מסויימים, ואינן נכונות לתרחישים אחרים. במקום להציג את ההנחיות בקונטקסט של תרחישים, התקן מציג הסתייגויות מההנחיות, ולקורא שאמור ליישם את התקן חסר המידע הנחוץ על מנת להחליט אם הנחיה ספציפית היא רלבנטית למוצר המסוים, ואם כן, באילו מצבים. הדרך לפתור בעיה זו היא על ידי הצגת ההנחיות במבנה של תרחישים ותהליכי הפעלה.

מניעת טעויות אנוש

התקן כולל מגוון של שיקולי תיכון המיועדים למנוע טעויות אנוש נפוצות, תוך התבססות על דוגמאות רבות. ניכר בתקן שהוא נכתב על ידי אנשים מנוסים בפרקטיקה של ציוד התרעה, ושחוו טעויות של הצבת ערכי סף שגויים, של השתקת מכשיר יתר על המידה ועוד. יחד עם זאת, ניכר בתקן שהאנשים שכתבו אותו אינם ערים לטעויות אפשריות בתפיסה ובתפעול של מכשור עתידי שיפותח על בסיס התקן.